פרשת ויחי : שיכול ידי יעקב

שיכול ידי יעקב

החלפת ידי יעקב לאחר סיום הברכה

בפרק מ"ח מסופר, שיוסף הביא את שני בניו לאביו על מנת שיברכם ויעקב שיכל את ידיו והניח יד שמאלו על ראש הבכור. כאשר יוסף ניסה להחליף את ידי אביו, יעקב עמד על דעתו ואמר ליוסף שהוא יודע שמנשה הבכור, אלא שאפרים יהיה גדול יותר (יג-כ).

צריך להבין מדוע יוסף מנסה להחליף את ידי אביו רק לאחר שיעקב כבר ברך את בניו כמו שכתוב "המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים... וידגו לרב בקרב הארץ" (מח,טז)

ורק בפסוק שאחריו כתוב "וירא יוסף... ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים" (מח,יז), מה התועלת בהסרת הידים לאחר שכבר נגמרה הברכה?

נלע"ד בעזה"י להסביר הדברים על פי העולה מפשט הפסוקים שיעקב ברך שתי ברכות, הראשונה ליוסף ככתוב "ויברך את יוסף ויאמר... המלאך הגאל אתי... יברך את הנערים..." (טו-יז), והשניה למנשה ואפרים ככתוב "ויברכם... בך יברך ישראל לאמר ישמך אלקים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה" (מח,כ), ובין שתי הברכות הללו ניסה יוסף להחליף את ידי אביו וטען שיד ימין צריכה להיות על ראש מנשה כי הוא הבכור.

ההבדל בין שתי הברכות

מה ההבדל בין שתי הברכות, הרי בשתיהן יעקב ברך את הנערים?

הברכה הראשונה היא כללית, למנשה ואפרים ביחד, דהיינו ברכה ליוסף שבניו יהיו מבורכים ויפרו וירבו בארץ ללא שום הבדל בין מנשה ואפרים. זוהי ברכה ליוסף המשותפת לשני בניו, ולכן לא היה איכפת ליוסף שיעקב שם יד ימינו על ראש אפרים בברכה זו, כיוון שבברכה זו אין משמעות לחשיבות של אפרים על מנשה.

אבל כאשר יוסף ראה שיעקב גמר לברך אותו והוא מתכוון לברך את הנערים, וכל נער יקבל ברכה ואז תבא לידי ביטוי מעלתו של האחד על השני בכך שאחד יקבל ברכה חשובה יותר, ומכיוון שמנשה הוא הבכור, סבר יוסף שהוא ראוי לקבל ברכה יותר חשובה, ואם כן, מצד היושר והצדק צריך יעקב לשים את יד ימינו על ראש מנשה כיוון שיש תועלת בהנחת הידים להתגשמות הברכה, ולכן דוקא אז אמר יוסף לאביו שצריך להחליף את הידים. ובאמת דוקא בברכה השניה קיבל אפרים יתרון על מנשה כדברי רש"י "וישם את אפרים - בברכתו לפני מנשה, להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים" (מח,כ).

מדוע יעקב הקדים לשים את ידיו בסדר זה

אלא שצריך עדיין לברר, אם כן, מדוע יעקב מתחילה שם את ידיו בסדר זה על ראש הילדים ולא חיכה עד הברכה השניה?

בפשטות ניתן להסביר כך: כיוון ששימת הידים על ראש המתברך מועילה לקיום הברכה ומכיוון שגם בברכת יוסף בניו התברכו, יש תועלת בשימת הידים על ראש הילדים על מנת שהברכה תחול עליהם בשלמות. ואף על פי שסדר הידים בברכה זו אינו משנה, מכל מקום כיון שבברכה השניה סדר הנחת הידים מאד חשוב, הקדים יעקב לסדר את ידיו כך מתחילת הברכות במקום להחליף את סדר הידים באמצע הברכות.

יעקב בדק האם מנשה לימינו

ניתן בעזה"י לפרש בדרך אחרת על פי מה שכתוב "ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות" (מח,י). בקריאת פסוק זה עולה קושיה: כיצד יעקב יכל לדעת מי ניצב לימינו ומי ניצב לשמאלו? והתשובה: אולי זו אחת הסיבות [ע' ברש"י סיבה אחרת, אמיתית] שהתרגום מתרגם "שכל את ידיו" מלשון חכמה, כיוון שלמרות שיעקב לא ראה, על פי חכמתו ידע שמנשה נמצא בימינו ואפרים בשמאלו, כיוון שחשב יעקב, שיוסף ישים את מנשה לצד ימין שלו משום שהוא הבכור.

ניתן להמשיך בקו חשיבה זה ולענות על שאלתנו כך: יעקב בכל זאת חשש שמא יוסף לא שם לב והוא הציב את מנשה לשמאלו ואת אפרים לימינו, ועל מנת לודא שמנשה לימינו, יעקב שם את ידיו על אפרים ומנשה כבר בברכתו של יוסף על מנת שיוסף ישים לב לכך שהוא הופך את ידיו, ואם באמת יעקב צדק במחשבתו הראשונה ויוסף שם את מנשה לימינו ואפרים לשמאלו, כאשר יוסף יראה שיעקב הופך את הסדר הוא בודאי יעיר לאביו על מנת שיהפוך את ידיו ואז ידע יעקב שהוא צדק ואפרים נמצא לשמאלו ולכן היה צורך להפוך את הידים, וכך יעקב יוכל להיות בטוח שיד ימינו מונחת על אפרים, ואם יוסף לא יעיר לו יבין יעקב שיד ימינו מונחת על מנשה ואז יחליף את ידיו למצבם הרגיל.

מדוע יעקב הקדים לברך את יוסף לפני בניו

מפשט הפסוקים עולה שיוסף הוא זה שהביא את בניו לפני אביו כמו שכתוב "ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו...", ומדוע יוסף עשה זאת? כיון שיעקב אמר לו "קחם נא אלי ואברכם" (מח,ט), כלומר, שיעקב ביקש ממנו לקרבם אליו כדי שיברך אותם, ואכן זה היה תכנונו של יוסף מלכתחילה ככתוב "ויקח את שני בניו עמו" (מח,א), וזו לשון רש"י – "כדי שיברכם יעקב לפני מותו", ואם כן מדוע יעקב ברך את יוסף ככתוב "ויברך את יוסף ויאמר...", ומדוע יעקב אבינו לא ברך מיד את הנערים?

לפי מה שכתבנו ניחא, כיון שיעקב לא היה בטוח שימינו נמצאת על ראש אפרים, לכן ברך את יוסף בברכה כללית על בניו, ובברכה זו לא משנה היכן מונחת יד ימין, כדי שבינתים יוסף ישים לב ויעיר לו או לא יעיר לו, כמו שכתוב למעלה, ורק לאחר שיוסף העיר לו ויעקב היה בטוח שאפרים נמצא לימינו ברך את הנערים ברכה פרטית והקדים את אפרים לפני מנשה.

אמנם לאחר העיון נמצא, שעל שאלה זו ענה הזוה"ק (זח"א רלג.) שאדם מחבב את בנו יותר מאשר את בניו של בנו, ולכן יעקב ברך תחלה את יוסף ורק לאחר מכן ברך את בניו. ואולי היו מספר סיבות להקדמה של ברכת יוסף לברכת בניו.